מוזיאון השומרוני הטוב
מוזיאון השומרוני הטוב, שהוקם ב-2009 באמצע הדרך בין ירושלים ליריחו, מזוהה החל מהתקופה הביזנטית, כמקום האכסניה במשל של ישוע, כפי שהוא מופיעה בברית החדשה.
מקור השם 'מעלה אדומים' מופיע בספר יהושע בקטע הדן בגבולות שבט יהודה "וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר, וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל־הַגִּלְגָּל, אֲשֶׁר־נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל...."
אוסביוס, בישוף קיסריה בתקופה הביזנטית, כתב בסוף המאה ה-3 את האונומסטיקון שהינו לכסיקון עם שמות כל היישובים בארץ: "מעלה אדומים - כפר במטה יהודה, היום הוא כפר חרב, מקומו נקרא מעלה אדומים, ברדתך מירושלים ליריחו, שם יש משמר צבאי."
הערבים קוראים למעלה בשם 'טלעת א-דם' והצלבנים קראו לו בשם 'קסטרום רוז'.
המשל המופיע בלוקס שבברית החדשה, הינה תשובת ישוע לתלמידו, ששאל מה פרוש המשפט ואהבת לרעך כמוך: "וְהִנֵּה חָכָם אֶחָד קָם לְנַסּוֹתוֹ וַיֹּאמַר מוֹרֶה מָה־אֶעֱשֶׂה וְאִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא׃ וַיַּעַן וַיֹּאמַר וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וְאֶת־רֵעֲךָ כָּמוֹךָ׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן הֱשִׁיבוֹתָ עֲשֵׂה־זֹאת וֶחְיֵה׃ וְהוּא חָפֵץ לְהִצְטַדֵּק וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ וּמִי הוּא רֵעִי׃ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שֹׁדֲדִים וְהֵם הִפְשִׁיטֻהוּ וְגַם־פְּצָעֻהוּ וַיַּעַזְבוּ אוֹתוֹ וְהוּא עוֹמֵד בֵּין־מָוֶת לַחַיִּים וַיֵּלְכוּ לָהֶם׃ וַיִּקֶר מִקְרֵהוּ כֹּהֵן אֶחָד יָרַד בַּדֶּרֶךְ הַהוּא וַיַּרְא אֹתוֹ וַיַּעֲבֹר מֵעָלָיו׃ וְכֵן גַּם־אִישׁ לֵוִי נִקְרַה בַּמָּקוֹם וַיִּגַּשׁ וַיַּרְא אֹתוֹ וַיַּעֲבֹר מֵעָלָיו׃ וְהִנֵּה שֹׁמְרוֹנִי הֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וַיָּבֹא עָלָיו וַיַּרְא אֹתוֹ וַיֶּהֱמוּ מֵעָיו׃ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיֶּחְבַּשׁ אֶת־פְּצָעָיו וַיְסוּכֵם בְּשֶׁמֶן וָיָיִן וַיַּרְכִּיבֵהוּ עַל־בְּהֶמְתּוֹ וַיּוֹלִיכֵהוּ אֶל־הַמָּלוֹן וַיְכַלְכְּלֵהוּ׃ וְלַמָּחֳרָת בְּנָסְעוֹ הוֹצִיא שְׁנֵי דִינָרִים וַיִּתְּנֵם לְבַעַל הַמָּלוֹן וַיֹּאמַר כַּלְכֵּל אוֹתוֹ וְאֵת אֲשֶׁר תּוֹסִיף עוֹד לְהוֹצִיא עָלָיו אֲנִי בְשׁוּבִי אֲשַׁלְּמֶנּוּ לָךְ׃ וְעַתָּה מִי מִן־הַשְּׁלשָׁה הָיָה בְעֵינֶיךָ רֵעַ לַנֹּפֵל בִּידֵי הַשֹּׁדֲדִים׃ וַיֹּאמֶר הָעֹשֶׂה עִמּוֹ אֶת־הֶחָסֶד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ וַעֲשֵׂה־כֵן גַּם־אָתָּה׃"
השומרוני הטוב, בניגוד לכהן וללוי, הפך לסמל של אחווה ורעות בין בני האדם ועזרה לחלשים.
לאורך השנים המסורות הנוצריות הפכו את המשל הדמיוני של ישוע לדבר מציאותי והראשון שעשה זאת היה הירונימוס, מחבר הוולגטה, שתירגם את התנ"ך והברית החדשה ללטינית, והוא שחיבר בין המקום 'המגואל בדם' לבין 'מעלה אדומים' והפך את שניהם לאותו מקום.
בנוסף למצודה הצלבנית שהוקמה ע"י המסדר הטמפלרי, בסמיכות לאתר, נחשפו בעת הרחבת כביש מס.1 בית מרחץ וארמון מימי הורדוס, שרידים של משמר רומי וחורבה עותומנית שהיה ידוע שהיה בה פסיפס ביזנטי, שעליו דווח בתקופת המנדט, אך כשניקו את האתר, הסתבר שבמהלך השנים גנבו חלקים מהפסיפס ונוצר מצב שמהפסיפס הביזנטי המקורי נשארו רק כמה כתמים קטנים ולכן הוחלט לשחזר אותו על פי התמונות מימי המנדט.
תחילת סיפור עדת השומרונים מתחיל בספר מלכים ב' שבו מסופר על האשורים שכבשו ב-722 לפנה"ס את שומרון והגלו ממנו את תושביו - גלות 10 השבטים, והביאו במקומם תושבים מדינות אחרות. "וַיָּבֵא מֶלֶךְ-אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת, וּסְפַרְוַיִם, וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְשׁוּ, אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֵּשְׁבוּ, בְּעָרֶיהָ." בהמשך הזרים התגיירו והפכו ליהודים.
כשניתנה הכרזת כורש ב-538 לפנה"ס, החלה למעשה תקופת שיבת ציון, שבהמשכה הוחלט לבנות את בית המקדש, ואז באו לשבי ציון השומרונים ואמרו להם: תנו לנו להצטרף אליכם בבניית בית המקדש, אך שבי ציון לא רצו לקבל את עזרתם, כי הם נחשבו בעינם לזרים.
מנגד טוענים השומרונים, שיושבים כיום בהר גריזים ובחולון, שהשם שומרונים נובע מהמילה שומרים ולטענתם הם אלה ששמרנו את התורה ככתבה וכלשונה כל השנים.
לטענתם, נכון שחלק משבטי ישראל הוגלו ע"י אשור, אך חלק נשאר בארץ, ושמר על התורה כמו שהיא, וזה הם, ואילו היהודים כיום, הם אולי צאצאי שבט יהודה, אך ישראל האמתית זה הם, צאצאי אפרים ומנשה.
השומרונים מאמינים רק בחמשת חומשי תורה, ולא מאמינים בנביאים ובכתובים, ולא במשנה והתלמוד וכל מה שמאוחר יותר.
כאמור הם מאמינים רק בתורה עצמה ומקיים את המצוות הכתובות בה במדויק.
את סדר פסח הם עושים בדיוק כמו שכתוב בספר שמות: "וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר, בַּלַּיְלָה הַזֶּה: צְלִי-אֵשׁ וּמַצּוֹת, עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם: כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל-כְּרָעָיו וְעַל-קִרְבּוֹ. וְלֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ, עַד-בֹּקֶר; וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ. וְכָכָה, תֹּאכְלוּ אֹתוֹ--מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לַיהוָה."
ספר התורה השומרוני כתוב בכתב העברי הקדום ובכתב זה הם עדיין כותבים וקוראים עד היום, שבניגוד ליהודים, שקוראים על פי הניקוד הטברייני, שנקבע ע"י בן אשר, והתקבע במסורת במאה ה-10 ומקובל עד היום.
השומרונים היוו גורם חשוב ומרכזי בימי בית שני, עת ישבו בשומרון וניהלו מערכת יחסים קשה עם היהודים, שבאה ליד ביטוי שעה שהשומרונים בנו בית מקדש בהר גריזים, שהיה בקדושה עד שויוחנן הורקנוס החשמונאי הרס אותו.
מעריכים שבמאה ה-4 היו כמיליון שומרונים, אך לאורך ההיסטוריה הם סבלו מפרעות וטבח, בעיקר מנוצרים, עד שבתחילת המאה ה-20 יצחק בן צבי מצא בשומרון כ-120 שומרונים בלבד. כיום המצב השתפר והם קצת יותר מ-800 נפש ומהווים אולי את העם הקטן ביותר בעולם.
באגף השומרוני במוזיאון, מוצגים סמלים שומרונים המוצגים בבתי הכנסת שלהם, שדומים לסמלי היהודים והם שופר, מחתה, ארון קודש עם פרוכת ועוד.
שרידי המקדש השומרוני הוא בהר גריזים, ולכן כיוון התפילה של השומרונים הוא לכיוון הר גריזים, מבחינתם לירושלים אין שום קדושה.
הפסיפסים השומרונים כאן ממאופיינים בגודל האבנים. ככל שהאבנים קטנות יותר מתאפשרות דיוק ורזולוציה איכותית גבוהה.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.