פארק יטבתה
קיבוץ יָטְבָתָה המשתייך לתנועה הקיבוצית, הוקם תחילה כהיאחזות נח"ל ב-1951 במטרה לשמור על מתקן קידוח מים, צינור ההולכה ממנו לאילת, ולאבטח את הדרך בין באר שבע לאילת, וזאת בשל העובדה שהיאחזות הייתה נקודת היישוב היחידה לכל אורכה.
הקיבוץ הפך לישוב אזרחי ב-1957 ולמקומו הנוכחי כיום עבר ב-1958 ובכך הפך למעשה לראשון הקיבוצים בערבה.
הקיבוץ נקרא על שם יטבתה המקראית, שהינה תחנה בשלב נדודי בני ישראל במדבר שמזוהה באתר הארכאולוגי עין ע'צ'יאן, הנמצא בתחומי הקיבוץ.
באזור הקיבוץ, נתגלו שרידים מהתקופות הנאוליתית והכלקוליתית, שהכילו ממצאים לפעילות בהפקת נחושת, כמו כן, נחשפה מצודה מצרית מתקופת הברזל וחרסים מימי מלכות יהודה.
בתקופה הרומית האתר שימש כמצודה ותחנת דרכים ומהתקופה הנבטית נחשפו באתר 14 שורות ארוכות של בורות מים.
בתקופה העות'מאנית ניצבה באתר תחנת משטרה מדברית עשויה מלבני בוץ, ובתקופת המנדט הבריטי נבנתה משטרה מאבן על חורבות המצודה הרומית.
קיבוץ יטבתה הקים את מרכז מבקרים, על מנת להציג בתוכנו את סיפורו של הקיבוץ על מכלול סודותיו במדבר הערבה, כאשר מחלבת יטבתה מהווה את סיפור הצלחת הישוב.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.