כנסיית ההשתנות
כנסיית ההשתנות על הר תבור, המנציחה את אירוע ההשתנות של ישוע לפני תלמידיו נחנכה ב-1924 על פי תכנונו של האדריכל אנטוניו ברלוצי.
את פסגת הר תבור, רכשו הפרנציסקנים, יחד עם הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית ואת זכות הישיבה עליו, במהלך המאה ה-19 קרי, התקופה העות'מאנית.
אירוע ההשתנות, שהינו אחד מהאירועים החשובים ביותר בנצרות מתואר בספר הבשורה ע"פ מתי "ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את-פטרוס ואת-יעקב ואת-יוחנן אחיו ויעלם בדד על-הר גבוה; וישתנה לעינהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו; והנה נראו אליהם משה ואליהו והם מדברים איתו; ויען פטרוס ויאמר אל-ישוע אדוני טוב לנו להיות פה אם-טוב בעיניך נעשה פה שלוש סוכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת; עודנו מדבר והנה ענן-אור הצל עליהם והנה-קול מתוך הענן אומר זה-בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון; ויהיה כשמוע התלמידים ויפלו על פניהם ויראו מאוד; ויגש ישוע ויגע-בם ויאמר קומו אל-תיראו; וישאו עינהם ולא יראו איש בלתי ישוע לבדו; וברדתם מן-ההר צוה עליהם ישוע לאמור לא תגידו לאיש את-דבר המראה עד אם-קם בן-האדם מעם המתים."
על פי הכתוב, ישוע ושלושת תלמידיו עולים להר גבוה, שהמסורת הנוצרית מזהה שזה הר תבור, אתר שלא כל הזרמים בנצרות מסכמים לקביעה הזאת.
ישוע השתנה לעיני תלמידיו, כאשר הדגש הוא לעיניהם ולא שהוא עצמו, כלומר טרנספיגורציה, שפירושו השתנות במובן שרואים דבר אחד והוא נראה, כדבר אחר, כאשר הצבע הלבן שעוטף את ישוע בהשתנות, מסמל טוהר והקרבה לאל, אירוע שיש בו הכרה בטבע האלוהי של ישוע.
במעמד ההשתנות נוכחים משה רבנו ואליהו הנביא, כאשר אליהו הנביא מייצג את עולם הנבואה, ומשה רבנו, מייצג את החוק, ובכך נותן לגיטימציה לישוע להנהיג את האנושות לגאולה.
כל מעמד ההשתנות, מדמה למעשה את מעמד הר סיני, ולכן חשיבותו כה רבה בעיני המאמינים.
האדריכל ברלוצי, משלב בכנסייה את הטקסט הנוצרי והארכאולוגיה, עת שני מגדלי הפעמונים, שבחזית הכנסייה, מנציחים את אירוע ההשתנות, כלומר ישוע ומשני צדדיו משה ואליהו.
חזית הכנסייה מזכירה סגנון רומנסקי, בנייה באבן כבדה, מיעוט חלונות ופתחים עגולים דרכם חודר מעט אור פנימה לתוך הכנסייה, בעוד הסגנון הביזאנטי משולב בחזית הכנסייה בעמודים, בכותרות, בקשת החביתית העגולה והגמלון מעל הקשת ובצדדים.
פנים הכנסייה, מונצח באולם התווך של הבזיליקה, באירועים המוקדשים לישוע ואילו הקפלות הממוקמים תחת המגדלים, מוקדשות למשה רבנו ואליהו הנביא.
האפסיס העליון (החזית המעוגלת בעורף המזבח) מעוטר בציור שבו מונצח מעמד ההשתנות של ישוע לעיני 3 מתלמידיו ותחתיו הכיתוב "ET TRANSFIGURATES EST ANTE EOS" שפרשו "וישתנה לעינהם"
בקשת מעל האפסיס, מצוירים ארבעת האוונגליסטים (כותבי הברית החדשה) והאטריבוטים שלהם כשבמרכז הקשת, מוצג הסמל של המסדר הפרנציסקני.
מלוח זכוכית במדליון שברצפת האולם, מוחזרות בחג ההשתנות החל ב-6.8 קרני שמש לפניו של ישוע, שחודרות דרך פתחי הצהרים ממערב.
סביב הכיפה מופיע הפסוק: "HIC EST FILIUS MEUS, IPSUM AUDITE" שפרושו "זה-בני ידידי, אליו תשמעון".
מדרגות צלבניות מובילות לקריפטה (חלל תת מפלסי) המושתת על שרידי הקריפטה הצלבנית שהייתה מפלס נסתר, מתחת לבזיליקה הצלבנית שהייתה מעל.
העיטורים בקריפטה עשויים מפסיפס המורכב מאבנים טבעיות, המשובצים בעלי זהב ומקמרון מוצלב המתאר 4 סצנות שונות.
בויטראז' הקריפטה מוצג השילוש הקדוש, גביע יין המסמל את הדם שנטף מהקורבן וטווסים, שבאמנות הנוצרית מסמלים נצח.
קשתות הקריפטה המתכנסות, משמרות סגנון בנייה צלבני, כאשר בין הקשתות יש רצועה בזהב ועליה כיתוב בלטינית: "DOMINE BONUM EST NOS HIC ESSE" שפרשו "אדוני טוב לנו להיות פה"
בקפלה הדרומית המוקדשת לאליהו, מתואר בפרסקו שבאפסיס האירוע במוחקרה, בו נלחם אליהו נגד נביאי הבעל.
בקפלה הצפונית המוקדשת למשה, משתקף משה היושב עם לוחות הברית במעמד הר סיני וממנו יוצאות קרניים לבנות
הר תבור
הר תבור שבגליל תחתון מרכזי, מתנשא לגובה 562 מ' מעל פני הים, מהווה נקודת תפר בין שלושה שבטים: מדרום שבט יששכר, ממערב זבולון ומצפון נפתלי ולמרגלותיו עמק כסולות.
בתקופת ההתנחלות אין התיישבות על הר תבור, ההר והוא מוזכר בתנ"ך רק בהיבט הצבאי כאשר דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, מגייסים 10,000 איש להר תבור לקראת הקרב נגד סיסרא שר צבא יבין מלך חצור, קרב שיוכרע בנחל קישון, והביטוי 'תבור בהרים' הינו דימוי מספר ירמיהו, כשהכוונה היא לנבוכדנצר.
בהר תבור נמצאו שרידים ארכיאולוגים של ביצורים ורמזים לשרידים הקשורים לפולחן כנעני.
אי התיישבות על הר תבור נובע מחוסר מקורות מים, וזאת עקב היותו הורסט עשוי סלע גיר.
יוסף בן מתתיהו, אלוף פיקוד הצפון בשנות המרד גדול בתקופת בית שני, מקים 19 ביצורים בגליל וביניהם מבצר גם את הר תבור.
בתקופה הביזנטית, נבנו על ההר מספר כנסיות שהנציחו את אירוע ההשתנות.
בתקופה המוסלמית חלה הידרדרות איטית בנוכחות הנוצרית בהר.
בתקופה הצלבנית, ההר מהווה נקודה אסטרטגית מבוצרת ובמקביל משקמים בו את הכנסיות.
בתקופה האיובית, עת הצלבנים מאבדים את אחיזתם בגליל, המוסלמים משתמשים בביצורי הצלבניים, לשדרוג הביצור בצורה משמעותית.
בעת מסע נפוליאון, נערך בעמק בין הר תבור וגבעת המורה, 'קרב תבור' שבו גבר כוח צרפתי בן כ-3,000 חיילים בפיקוד נפוליאון והגנרל קלבר על כוח ממלוכי בן כ-20,000 חיילים.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.