גן לאומי בית שאן
גן לאומי בית שאן הוא למעשה גן ארכאולוגי המכיל בתחומו את שרידי העיר סקיתופוליס מהתקופה הרומית ביזנטית ותל עליו שכנה בית שאן המקראית.
בתל נחשפו 23 שכבות יישוב, החל מהתקופה הניאוליתית, כ-5,000 לפנה"ס, ושמה מוזכר בכתובים החל מתקופת הברונזה התכונה, בכתבי המארות מהמאה ה-18 לפנה"ס ובתקופת הברונזה המאוחרת, בכתובת המציינת את מסע כיבושיו הצבאיים של מלך מצרים, תחותמס ה-3 ב-1468 לפנה"ס.
בתקופת ההתנחלות שהתרחשה במאה ה-12 לפנה"ס, מוזכרת בית שאן בספר שופטים "וְלֹא-הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה, אֶת-בֵּית-שְׁאָן וְאֶת-בְּנוֹתֶיהָ" ובספר שמואל בנפול שאול ובניו בגלבוע "וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים, לְפַשֵּׁט אֶת-הַחֲלָלִים; וַיִּמְצְאוּ אֶת-שָׁאוּל וְאֶת-שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו, נֹפְלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ. ט וַיִּכְרְתוּ, אֶת-רֹאשׁוֹ, וַיַּפְשִׁטוּ, אֶת-כֵּלָיו; וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ-פְּלִשְׁתִּים סָבִיב, לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם-וְאֶת-הָעָם. י וַיָּשִׂימוּ, אֶת-כֵּלָיו, בֵּית, עַשְׁתָּרוֹת; וְאֶת-גְּוִיָּתוֹ, תָּקְעוּ, בְּחוֹמַת, בֵּית שָׁן. יא וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו, יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד, אֵת אֲשֶׁר-עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים, לְשָׁאוּל. יב וַיָּקוּמוּ כָּל-אִישׁ חַיִל, וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה, וַיִּקְחוּ אֶת-גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו, מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן; וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם".
על פי סיפורי התנ"ך, בית שאן נכבשה ב-1,000 לפנה"ס, על ידי דוד המלך, כחלק ממכלול כיבושיו בא"י, ובתקופת ממלכת שלמה המלך, עת הארץ חולקה ל- 12 נציבויות, בית שאן מוזכרת כנציבות החמישית שבא"י, וכך נשאר מעמדה בממלכת ישראל, עד הכיבוש של תגלת פלאסר האשורי ב-734 לפנה"ס, במהלך כיבושיו את הגליל והגלעד.
במהלך כיבושיו של אלכסנדר מוקדון ב-332 לפנה"ס, הוא הביא אייתו לא"י פרשים לוחמים שנקראו בשם סקיתים שמוצאם מדרום רוסיה, שחלקם התיישבו בתום הקרבות באתר, ומכאן נבע שם העיר - סקיתופוליס, שנשאר עד סוף התקופה הביזנטית.
בתקופתו של יוחנן הורקנוס, מהשליטים החשמונאים ששלט בשנים 134-104 לפנה"ס נכבשה על ידו בית שאן, ומאז החלה לאכלס בתוכה גם התיישבות יהודית.
בתקופת אלכסנדר ינאי, התארגנו 10 ערים, שרובן שכנו בעבר הירדן המזרחי תחת השם דקאפוליס, ביניהם פילדלפיה, גרש, סוסיתא וסקיתופוליס שהיתה היחידה ששכנה ממערב לירדן, אך הייתה הגדולה והמפוארת מבין ערי הדקאפוליס.
המצביא הרומאי פומפיוס, שכבש את א"י ב-63 לפנה"ס, ניתק מתחומי המדינה החשמונאית את כל האזורים שהיה בהם רוב נוכרי ובהם גם את סקיתופוליס, שבה החליט להקים עיר רומית מתוכננת שהגיעה לשיא התפתחותה בתקופה הביזנטית.
בתקופת המרד הגדול, 70 לספירה, הייתה בבית שאן קהילה יהודית קטנה שנטבחה כולה ע"י שכניהם הנוכרים שעה שהזמינו אותם לחורשה סמוכה בעורמה ושם ביצעו בהם את זממם.
לאחר כישלון מרד בר כוכבא ב-135 לספירה, החלה התאוששות יהודית בגליל, שהתבטאה באכלוסם גם בסקיתופוליס, שבה היוותה מיעוט.
בתקופה הביזנטית, האימפריה הרומית התנצרה ועל התל נבנתה כנסייה גדולה ועגולה במקום המקדש לזאוס שהיה בנוי עליה.
במהלך השלטון הביזנטי, הוחלט לחלק את א"י ל-3 חלקים: פלשתינה פרימה שבירתה קיסריה, פלשתינה סקונדה שבירתה סקיתופוליס ופלשתינה טרטיה שבירתה חלוצה.
בעקבות התפתחותה המהירה, סקיתופוליס הפכה להיות עיר מרכזית וחשובה ובהמשך גם לעיר הבירה של פלשתינה סקונדה, שכללה את הגליל ומעט מחלקי עבר הירדן המזרחי.
לאחר הכיבוש הערבי ב-638 המוסלמים קוראים לעיר בשם 'ביסאן' והיא יורדת מגדולתה כי טבריה הופכת לבירת האזור ובהדרגה בית שאן מצטמקת ליישוב כפרי זניח ולא מרכזי.
בשלהי השלטון האומאי ב-749 מתרחשת רעידת אדמה אדירה בא"י הנקראת במקורות חז"ל 'השביעית' המחריבה כליל את בית שאן, שעל הריסותיה נבנו בתקופה העבאסית מבנים חדשים, אך העיר נשארה לא יותר מכפר קטן וזניח, עד המאה ה-20.
קישור למסלול טיול המכיל את האתר.